ההצלחות האחרונות של סין בינה מלאכותית וייצור תעשייתי הציתו מחדש דאגה כלכלית ישנה: האם המערב לא יעיל, בעוד שסין מדביקה את הפער עם תהליכים רזים וחכמים יותר? התשובה יכולה להיות בקונספט יפני ששינה פעם את הנוף התחרותי העולמי – קאיזן, גישה של שיפור מתמיד.
קייזן: מודל ההצלחה הכלכלי של יפן ואימוצו על ידי סין
בשנות השמונים הפך קאייזן לשם נרדף לתחרותיות היפנית. חברות כמו טויוטה וסוני התמקדו בשיפור הדרגתי של תהליכי הייצור, מה שהוביל למוצרים איכותיים בעלות נמוכה. קאייזן היה גורם מרכזי בצמיחה הכלכלית של יפן וחיזק את התעשייה מול לחצי מחירים ודפלציה.
אך בעוד שהצמיחה של יפן התמתנה, סין אימצה את העיקרון - והתאימה אותו עם שיטות חדשות. כיום, ההצלחות של סין בתחומים כמו רכב חשמלי, רכבות מהירות, רובוטיקה וטכנולוגיית מוליכים למחצה הן לא רק תוצאה של סובסידיות ממשלתיות או רכישות טכנולוגיה אגרסיביות. במקום זאת, חברות סיניות פיתחו גישה משלהן לקייזן, שפועלת מהר יותר וגורמת לשיבוש יותר מהמקור היפני.
DeepSeek כסמל לקאיזן החדש של סין
ההלם מהשקת השוק הפתאומית של DeepSeek, מודל בינה מלאכותית מתקדם בעלות נמוכה משמעותית מהחלופות המערביות, הבהיר דינמיקה זו. עקרון השיפור המתמשך והפרגמטי מתבטא כאן לא רק בתוכנה אלא גם בתעשיית החומרה העומדת בבסיס.
יצרנים סיניים מסתמכים על שלושה גורמים מכריעים:
- Skalierbarkeit: Chinas schiere Größe erlaubt es, Kaizen in einer Dimension zu betreiben, die Japan nie erreichen konnte.
- Dynamische Märkte: Kundenfeedback wird in Echtzeit integriert, wodurch Produktzyklen beschleunigt werden.
- Wissenstransfer: China gewinnt zunehmend Know-how durch japanische Ingenieure, die nach ihrer Frühverrentung als Berater angeworben werden – ohne Geheimnisse zu verraten, aber mit wertvoller Erfahrung aus jahrzehntelanger Trial-and-Error-Optimierung.
שינוי פרדיגמה למערב?
בעוד המערב עדיין עסוק בהסברת הישגיה הטכנולוגיים של סין – בין אם באמצעות תמיכה ממשלתית, גניבת קניין רוחני או פרוטקציוניזם כלכלי – מתפתחת שם כבר תרבות חדשנות שיטתית חדשה.
מוצא הקאיזן מיפן, אך סין עיצבה אותו לאסטרטגיה בעלת השפעה בשוק, המאתגרת תעשיות מערביות. השאלה כבר אינה האם סין תוכל לעמוד בקצב – אלא כיצד המערב יגיב לצורה כה מואצת של שיפור מתמיד.
